בי”ס אדם הוקם בשנת 1993 על ידי קבוצת הורים ומחנכים, מתוך המטרה להיות מרכז חינוכי לחינוך ולדורף בירושלים ולאפשר לילדים עירוניים בכלל ולילדי ירושלים בפרט להתחנך בדרך חינוכית זו וליהנות מאיכויותיה ומתרומתה להתפתחותם האנושית השלמותית המיטבית, וכן להנגיש את הדרך החינוכית הייחודית הזו לכל הורה המעוניין בו, בירושלים ובסביבותיה. בי”ס אדם הינו בית ספר ממלכתי מוכר ורשמי.
בביה”ס (היסודי) לומדים כ-400 ילדים מרקעים שונים ומגוּונים ומכל שכונות ופרברי העיר, בשמונה כיתות כפולות – א’ עד ח’. כמו כן פועלים לצד ביה”ס מספר פעוטונים וגני ילדים ובי”ס תיכון ולדורף, כך שעבור כ-600 ילדים מתקיים בירושלים רצף חינוכי מלא לאורך כל שנות הילדות והנעורים. קיים גם שיתוף פעולה הדוק בין ביה”ס ובין הסמינר להכשרת מורי ולדורף הפועל במסגרת מכללת דוד ילין בירושלים. חלק נכבד ממורי ביה”ס עשו את הכשרתם המקצועית בסמינר זה (אחדים מהם הם בעצמם בוגרי בתי”ס ולדורף בארץ) וכמה ממורי ביה”ס מלמדים בו.
בית ספרנו הוא ביה”ס ולדורף השני מתוך כ-25 הפועלים כיום בארץ; הראשון הוקם בקיבוץ הרדוף ב-1989. ברחבי העולם פועלים יותר מ-1,000 בתי-ספר כאלה וכ-2,500 גני ילדים (מתוכם כ-30 בארץ), החל משנת 1919 – השנה שבה הקים בשטוטגרט מייסד האנתרופוסופיה, ד”ר רודולף שטיינר, את ביה”ס הראשון שיישם את משנתו החינוכית עבור ילדיהם של עובדי מפעל הסיגריות שבבעלות חברת ולדורף-אסטוריה.
השנה, 2019, נחגג ברחבי העולם יובל ה-100 לקיומו של חינוך ולדורף – שיטת החינוך מתוך השקפת העולם האנתרופוסופית.
להקמת ביה”ס קדמו שנות הכנה רבות: פעילות רבת שנים של קבוצות לימוד אנתרופוסופיות בירושלים (החל ב-שנות ה-30) ובארץ, תרגום ספרים רבים בנושא לעברית, שנות לימודים והכשרת צוות בחו”ל (בשנים אלה, שנות השמונים, עדיין לא ניתן היה לעבור הכשרת ולדורף בארץ), הקמת גני-ילדים ברוח זו בעיר (החל מ- 1986), הקמת עמותה ופתיחת סמינר למורים.
אמנם השקפת העולם הרוחנית והחינוכית, המשותפת למורי ביה”ס, היא האנתרופוסופיה (“חוכמת האדם” או “מדע הרוח”, מיסודו של ד”ר רודולף שטיינר), אך הכוח המניע להקמת ביה”ס היה ונשאר ההורים – שברובם המכריע אינם דווקא אנתרופוסופים – שפגשו את הדרך החינוכית הזו כשילדיהם התחנכו בגנים וביקשו שיהיה לה המשך, וכעבור כ-15 שנים ביקשו ויזמו גם את הקמת התיכון ברוח זו עבור ילדיהם, בוגרי בי”ס היסודי. בשנותיו הראשונות השתלבו בוגרי כיתות ח’ של ביה”ס בחטיבות ובתיכונים העירוניים, ועשו זאת בהצלחה כה רבה, שנעשו מבוקשים ע”י מנהלי בתי”ס אלה. מאז שהוקם התיכון, ממשיך רובם הגדול לתיכון “אדם” תוך קליטת תלמידים נוספים, וחלקם עובר לתיכונים אחרים.
הגישה החינוכית
תפיסת-האדם האנתרופוסופית רואה בילד ישות מתפתחת ואת הילדות כפרק זמן משמעותי ביותר בחיי האדם, אשר במהלכו צרכיהם החינוכיים של הילדים עוברים שינויים מפליגים, וזאת ע”פ חוקיות התפתחותי כללית מסוימת,מעבר להתפתחות האינדיבידואלית של כל ילד וילד.
תכניות הלימודים, המתודות ודרכי הלימוד, הגישה לילד, האווירה הלימודית, סביבת הלימוד וכל שאר האלמנטים של חיי בית-הספר מכוונים לתת מענה לשלב ההתפתחותי בו נמצאים הילדים.
הילדות נתפסת כתקופה של הבשלה, של צמיחה פנימית ושל לידה הדרגתית של כישורים מוטוריים, רגשיים, חברתיים, שכליים ולימודיים.
כך זוכה תלמיד בבית-ספר ולדורף להיחשף למגוון רחב בתחומי העשייה והמלאכות, בתחומי האומנות ובתחומי הלמידה העיונית. בבית- הספר היסודי. כך משולבים שיעורי האמנות כחלק בלתי נפרד מתכנית הלימוד העיונית וכל ילד מנגן, שר, מצייר, רוקד, רושם ומפסל כדבר מובן מאליו וכחלק מהעשייה החינוכית. הלימודים במקצועות הליבה כוללים לדוגמה פרויקטים של בנייה, טיולים וסיורים לימודיים, קונצרטים ומופעים משותפים, עבודות בצוותים קטנים סביב נושאי לימוד שונים, כתיבת עבודות גמר לסיכום תקופות לימוד. העבודה בסדנאות המלאכה השונות הינה חשובה עד מאוד ובוודאי לא פחות מהתחומים האקדמיים הרגילים.
דמות המחנך והמורה
למורה-המחנך בבית ספר ולדורף מקום מרכזי בחיי התלמידים ובמרחב הכיתתי. למחנך מחויבות ללוות את כיתתו שנים ארוכות – בדרך כלל שמונה שנים, החל בכיתה א’ ועד סוף כיתה ח’. מתוך כך נבנה קשר אישי קרוב המבוסס על היכרותו העמוקה של המורה-המחנך עם תלמידיו ועם משפחותיהם. המחנך מלווה את התפתחותו של כל ילד, כשהוא קשוב לצרכיו, יכולותיו וקשייו, תוך כיבוד אישיותו הייחודית והמתפתחת של כל אחד ואחד. המחנך, המלמד את הנושאים המרכזיים בכל שנה (תקופות הלימוד), חייב להיות אמוּן על האומנויות השונות, על הדרך בה ניתן להגיש נושאים לילדים בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים. מיומנויות אלה נרכשות בסמינר ייעודי להכשרת מורי וולדורף. (ראה קישור)
דקלומים שירה והבעה בעל פה
דקלומים, שירה והבעה בע”פ הינם חלק חשוב ומיוחד מהלימוד. הן בתקופות הלימוד והן בשיעורים הנוספים, מוקדש זמן לדקלום בעל-פה של אוצרות הקלאסיקה של שירה ופרוזה מהארץ ומהעולם, בהקשר לנושא הנלמד בכל תקופה ובהתאמה לגיל התלמידים.
כך כל בוקר, וכמעט כל שיעור, נפתח בדקלום בעל פה, הן של הכיתה בכלל והן של יחידים.
בנוסף לאוצר מילים גבוה, הדקלום מקנה חשיפה לפניני תרבות, רהיטות בדיבור, דיקציה טובה וביטחון בעמידה מול קהל, שמועצם גם ע”י ההצגות והאירועים לכלל בית הספר לאורך כל השנה.
שילוב אומנויות במערכת הלימודים
שאיפתו של בית הספר היא “להפוך את החינוך וההוראה לאומנות – אומנות החינוך”. שאיפה זו מוצאת את ביטויה בכך, שהאומנות בבית הספר אינה מבודדת לשיעורי אומנות בלבד.
ישנם אמנם שיעורים הממוקדים לתחומי אומנות שונים, אולם בכך לא מתמצה החינוך האומנותי בבית הספר; כמעט בכל תקופת לימוד ובכל תחום ישנו שימוש באמצעים אומנותיים כחלק מהתהליך הלימודי.
הציור והרישום, השירה והמוזיקה, הדרמה, הדקלום, התנועה והריקוד, מהווים מקור השראה והפריה לכל העשייה החינוכית. כך, לדוגמה, המחברות שבהן משתמשים הילדים הן בעצם חוברות-ציור עם דפים לבנים חלקים, שאותן הם ממלאים בציוריהם הצבעוניים – בגירים ובעפרונות, לא בטושים – ואשר נכרכות יחדיו בסוף השנה ל”ספר השנה”, המהווה תחליף מקורי לחוברות העבודה המקובלות. כמו כן, כל ילד וילדה מנגנים בחליליות החל בכיתה א’, ובהמשך גם בכלי נגינה נוספים, ומלווים את אירועי ביה”ס בנגינתם.
(בביה”ס היסודי נהוג השימוש בכלי נגינה אקוסטיים ומלודיים, ללא הגברה חשמלית וללא כלי נקישה, ושיעורי התנועה מלווים בנגינת פסנתר).
לימוד מלאכות היד
בבית הספר יש משמעות רבה לעיסוק במלאכות היד השונות, כחלק חשוב וחיוני במערכת הלימוד, תוך כדי התאמה לכישורים ולתודעה של הילד בגילאים השונים. התאמה זו מתייחסת גם לחומרים השונים שבהם עובדים, אופי העבודה, מטרתה, האווירה בשעת העבודה ואופי ההנחיה על-ידי המורה.
הצגות וחגי חודש
כביטוי לתהליך הלמידה המשלב בתוכו אומנויות במה רבות, וככלי ביטוי הן לכיתה והן ליחיד, מתקיימים בבית הספר התכנסויות כלל בית-ספריות, הצגות והופעות רבות במהלך כל שנת הלימודים.
חג החודש: אחת לחודש בבית הספר “חג חודש” בו כל כיתה בבית הספר מציגה פרק כלשהו מתוך חומר הלימודים שלמדה בפני כלל תלמידי בית הספר. הנושאים המוצגים בחגי החודש מגוונים ואף דרכי ההצגה רבות: דקלום או שיר מלימודי שפה זרה, קטע מוזיקלי משיעורי המוזיקה, סיפור או דקלום שנכתב בתקופת היסטוריה ועוד. חגי חודש רבים מוקדשים לחגי ישראל ולעונות השנה.
הצגות: החל מכיתה א’, כל התלמידים בכל שנה, מעלים הצגה הקשורה לנושאים מרכזיים שנלמדו באותה שנה (סיפורי התנ”ך, בעלי מלאכה, נושאים היסטוריים וכו’). ההצגה משלבת דקלומים, שירים, נגינה ותנועה ומאפשרת העמקה אומנותית-רגשית בנושא מרכזי של שנת הלימודים.
טיולים להכרת ואהבת ירושלים והארץ
בבית הספר מונהגת תכנית טיולים רגליים שמטרתה טיפוח ערכים של הכרת ואהבת הארץ והמורשת, עזרה הדדית, פיתוח עצמאות ויכולות שדאות. כמו כן מונהגת תכנית טיולים ברחבי העיר ירושלים, לחיזוק הקשר של התלמידים עם העיר ירושלים ומורשת ישראל.
במסגרת התוכנית יוצאים התלמידים למסעות רגליים הכוללים היכרות עם מפות טופוגרפיות, לינת שטח, בישול בשטח וכו’. זוהי תכנית המקבילה לתכנית הטיולים המומלצת ע”י משרד החינוך ועליה ישנן תוספות של טיולים ארוכים ורבים יותר.
