“חינוך ולדורף בגיל ההתבגרות”

צוות תיכון אדם שמח להזמינכם לערב לימוד בנושא חינוך ולדורף בגיל ההתבגרות והיכרות עם תכנית הלימודים בתיכון.המפגש יהווה ערב היכרות ומבוא להורי חטיבת הביניים העולים לתיכון, אך פתוח להורי כל הכיתות המעוניינים להבין את חשיבות הרצף ה-12 שנתי בחינוך ולדורף ואת מאפייני ומשמעות העבודה החינוכית בגיל ההתבגרות.נשמח להגעתכם ביום שלישי 28/1/20 בשעה 20:30 באולם הספורט […]

הסערה

כתה י”א שמחה להזמינכם למופע אוריתמיה ותערוכת עבודות אומנות.המופע והתערוכה יועלו בכתות בקומה השנייה מעל מתחם אלו”ט שבית ספר בבית חינוך.כניסה מרחוב הצפירה.

ימי הסליחות

התכנסות קהילתית (הורים וילדים) בחצר בית הספר לנגינה, שירה משותפת ופיוטים ברוח “ימי הסליחות”

איש למאנשה

כתה י’ בי”ס אדם מציגה: “איש למאנשה”—-“לחלום את שלא יתכן, ללחום בבלתי מנוצח” מחזה מאת דייל וסרמן, בעקבות ספרו של מיגל דה סרוואנטס ובעיבוד של רחל ענבר.

כיתה ח׳

  הסטוריה עת המהפכות. כדי לפגוש את התסיסה הפנימית של התלמידים, את המהפכה שהם עוברים ורוצים לחולל סביבם, מושם דגש בלימודי ההיסטוריה של כיתה ח’ על המהפכות. המהפכה המדעית – קושרת אותנו עם הנלמד בכיתה ז’. ההשלכות והמשך ההתפתחות בעת החדשה. תקופת הנאורות – הרעיונות הקשורים למעמד היחיד/חברה. השאלות על תפקידו של האדם בחברה, המרכזיות […]

כיתה ז׳

  בכיתה ז’, גיל 13, אנו עומדים בפתחו של גיל ההתבגרות, רגע של “המסה” כמו בזחל המתגלם, של התבנית שירשתי, למדתי, קיבלתי וחיפוש של הילד אחרי ‘מי אני’, ממנו יגיח אחרי כמה שנים כפרפר מתוך הגולם. כיתה ז’ על כן היא כיתה של התערערות הקיים במובן של זרם הילדות עליו נישא הילד עד עתה: תפיסת […]

כיתה ו׳

תקופות הלימוד תקופת היסטוריה – רומא תקופת גיאומטריה תקופת תנ”ך תקופת גיאולוגיה-גאוגרפיה תקופת גאוגרפיה – ארצות הים התיכון תקופת ימי הביניים מדעים בכיתה זו ממשיכים ולומדים תקופה נוספת של בוטניקה. הילדים נפגשים הפעם עם מנגנוני הרבייה של הצמח. לומדים על מחזור נביטה/צמיחה/פרח/פרי/זרע וקמילה וחוזר חלילה. חוקרים את הקשר בין עולם הצומח והחרקים. ולומדים על מחזור […]

כיתה ה׳

גיל 11 מביא אתו כוחות של איזון בין הרוח המתגשמת ובין הגוף הגדל. זהו רגע שיא! ההתפתחות שופעת שיווי משקל, גוף ילדי במיטבו רגע לפני הנפילה לכובד ולמיניות.
“הנשימה” היא נשימת מים-רחבה, מלאה באור (לעומת גיל 10 שזוהי נשימה של אש וכוח). בתהליך ההתפתחות התרבותית, היווני נמצא בגופו על האדמה אך ראשו אל על. הגוף חדור ברוח ומהווה מקדש לרוחי. תמונת המקדש היווני והעמודים מתארת היטב את תמונת הילד- האדם מחבר בין שמיים לארץ, בין פנים וחוץ, בין יחיד לחברה. יש אוויר ונשימה בתוך המקדש.

המערכות הריתמיות מתאזנות ויחס הנשימה לעומת קצב הלב מתייצב (כמו אצל המבוגרים) על 1:4.

כיתה ד׳

גיל 10 פוגש את הילדים מעברו השני של המשבר, מצידה החיצוני של תעלת הלידה. הילד חווה את עולם השלמות נשבר, מתפרק, ועתה (ובמשך שאר שנות לימודיו בביה”ס), אנו ננסה לתת לו את החוויה המחזקת שהשלם נשבר רק לכאורה, למראית העין, ובאמת, חלקיו ההולכים ונפרשים לפרטי פרטיהם, מתקיימים זה בזכות זה ביחס גומלין חדור ביופי ובכוונה, ומהווים באופן הזה שלם שניתן לגלותו בכל פרט ופרט (תקופות חשבון, גיאוגרפיה-מולדת ואדם וחיה).
בעוד גיל 9 לווה בתחושת אובדן ומבטו של הילד היה מופנה לאחור, הרי כעת המבט הוא אל העתיד. הילד מכריז בהווייתו ‘הנני!’ ‘הגעתי!’ ומיד מוסיף ושואל כביכול ‘ומה יש כאן סביב?’ שתי התקופות המרכזיות של השנה מכוונות גם כתשובה לשאלה זו.

כיתה ג׳

כיתה ג’ פוגשת את הילדים באותו גיל 9 שאנו מרבים לדבר בו בחינוך ולדורף ואף מכנים אותו ‘משבר גיל 9′. אנו מתייחסים אליו כאל נקודת מפנה משמעותית ביותר בחייו של האדם המתפתח, ומרגישים שמפגש ומענה נכון ל’משבר’ זה, הם מפתח ליחסו של הילד/ה נער/ה לעצמם ולעולם.
סביב גיל זה הילדים חווים את עצמם (באופן מודע יותר או פחות) כנפרדים מהעולם ומה’כוליות’ שהקיפה אותם כמו ברחם מורחב. הילדים חווים ‘אני’ ו’אתם’ ביחס להורים, למורה ולילדים אחרים. באופן לא מודע,לא הכרתי, הם חווים בעצמם את ההפרדה מאלוהים/מעולם הרוח, אותה הפרדה שעברה גם האנושות כולה. תהליך זה מלווה בפחד, בצער ובתחושת בדידות.

כיתה ב’

כיתה ב’ מהווה מצד אחד המשך לכיתה א’ ומצד שני הכנה לכיתה ג’, הילדים בעלי יכולת רבה יותר.
הם ‘הבינו’ את העבודה בביה”ס ואת המצופה מהם, ויש חגיגה של התרחבות. בכיתה ב’ אנו מתחילים לעבוד גם עם קבוצות, חצאים וחלקים מתוך הכיתה (ולא רק עם הכיתה השלמה), ומאמנים את הילדים לקראת העמידה העצמאית האישית שתבוא בכיתה ג’.

כיתה א’

בכיתה א’ אנחנו מזמינים את הילד/ה לעשות ביחד את הצעדים הראשונים המודעים לתוך העולם שסובב אותם, עולם בו התנסו ואותו הכירו בשבע השנים הראשונות, בדרך חולמת יותר.
אנו מנסים לאפשר להם לגלות את ה’חוקיות’ של העולם הסובב אותנו. כמובן עדיין בדרך עתירת חוויה, רגש ועשייה. אנו פותחים בפניהם את ה א’ ב’ של שפות שונות; שפת הצורות בעולם, שפת הצבעים, שפת הצלילים, שפת המספרים, השפה הכתובה – ה א’ ב’ המסורתי, שפת התנועה ועוד. וכן שתי שפות זרות – אנגלית וערבית.
היות ואנו מרגישים שהילד עדיין חי בעולם של ‘חלום’ או ‘אגדה’, אנו רוצים לדבר אליו בשפה זו, שפה של ‘תמונות חלום’, בהן טמונים כאבני חן נסתרות, הרזים והסודות שהילדים מוזמנים לגלות.

נגישות